#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכה. האם מועיל לשון 'אין לי עסק בו' בשדהו ובעבדו ומדוע? 	"מבואר בגמ' שבשדהו אינו מועיל, והקשו התוס' (ד""ה ואין) שבמס' גיטין מבואר שבעבדו מועיל. ותירצו בשם הרשב""א דאין לי עסק בך הוי כאומר לו הרי אתה לעצמך, הילכך גבי עבד שיכול לזכות בעצמו קני אבל שדה איננו יכול לזכות בעצמו."	כתובות פג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכו. האם מועיל לשון 'דין ודברים אין לי בנכסיך' בארוסה ובנשואה ומדוע? 	בארוסה מועיל, דאדם יכול למחול על תקנת חכמים שתקנו לטובתו שבנשואין יזכה בנכסיה. בנשואה אינו מועיל, דהרי הוא כשותף בהם, וכיון שהנכסים שלו צריך לשון מתנה ולא מועיל בה לשון דין ודברים שהוא לשון סילוק.	כתובות פג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכז. איבעי לה קנו מידו מהו. במה הסתפקו, ומה נפשט? 	"רש""י (ד""ה קנו) פירש דאברייתא דהאומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו קאי דקתני לא אמר כלום, וטעמא משום גריעותא דלישנא הוא. והספק הוא האם לא הקנה בחליפין אלו כלום ולא אמר עליהם אלא לשון דין ודברים, או דלמא אין חליפין באין אלא לדבר שיש בו ממש, ועל גופה של קרקע קנו מידו, ומתנה גמורה היא. והתוס' (ד""ה קנו) הקשו על פרש""י וכתבו דאנשואה קאי דאמרינן דידו כידה אי מהני לה שום קנין או לא <sup>פ</sup>. רב נחמן אמר מגופה של קרקע קנו מידו וכן פסק אמימר. רב יוסף אמר מדין ודברים קנו מידו, ואמר אביי שמסתברים דבריו של רב יוסף רק באופן שכשבא חבירו להחזיק בחלקו מיד עמד וערער על המתנה ואמר שלא נתתי לך את השדה, אבל בעומד יום או יומים ואח""כ ערער לא, שכעת הוא חוזר בו ולמדוהו לטעון כך <sup>פא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פ.  כתב הרשב""א שרש""י מודה לתוס' שגם בנשואה הסתפקה הגמ'.
<br>פא.  כתב הרשב""א שאביי סברא דנפשיה קאמר ור' יוסף ס""ל שבין בעומד ובין בעורר לא מהני. ועוי""ל שאביי בא לפרש את דברי ר' יוסף ולומר שר' יוסף גופיה לא איירי בעומד אלא בעורר.</span>"	כתובות פג. - פג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכח. הכותב לארוסתו דין ודברים אין לי בנכסיך. ממה סילק עצמו וממה לא ומדוע? 	"סילק עצמו שאם מכרה ונתנה קיים <sup>פב</sup>. לא סילק עצמו מפירות ומירושה. דיד בעל השטר על התחתונה, וכאן היא מוציאה עליו שטר שנסתלק מנכסיה והוא אומר שהסתלק בפחות שבזכויות. ולא הסתלק מפירות דבוצינא טב מקרא וחביבה עליו אכילת פירות שהיא תדירה ומיד מביטול מכר שאינו מיד אלא לכשתמכור ושמא לא תמכור. ולא הסתלק מירושה דמיתה שכיחא ואילו מכירה לא שכיחא שאין אשה רוצה למכור נכסי בית אביה.<br>רב אשי אמר אין לך אלא דקדוק הלשון, בנכסייך אמר לה ולא בפירותיהן, ובעודה שלה קאמר לה דהא בנכסייך קאמר, ולא לאחר מיתה שבטל שמה מעליהם.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פב.  כתב הרשב""א והקשה הרמב""ן וא""ת ואי משום הא למאי איצטריך לאתנויי והא ממילא נמי הכי דינא בנכסים שנפלו לה עד שלא נשאת ונשאת שאם מכרה ונתנה קיים. למאי דס""ל לתנא דמתניתין עד דאתו רבנן וחזרו ונמנו שמכרה בטל, ותירץ דשמעינן מינה דמסתלק הוא בכך אפילו מנכסים שיפלו לה לאחר הנישואין. והרשב""א כתב שנפק""מ שבלי תנאו אם באה להמלך אומרים לה שלא תמכור, והשתא דעשה תנאי מוכרת אפילו לכתחילה [א.ה. וצ""ע דתנן אם מכרה ונתנה קייים]. והרא""ש כתב דמתניתין כתנאי דאמרו לו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים. וכ""כ התוס' לעיל עח, ב ד""ה לא.</span>"	כתובות פג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכט. בוצינא טב מקרא. מה הם בוצינא וקרא? 	"רש""י פירש בוצינא דלעת קטנה וקרא דלעת גדולה. והתוס' פירשו שבוצינא הוא קישוא וקרא היינו דלעת."	כתובות פג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	של. איבעיא להו לרבי יהודה פירי פירות דוקא וכו'. מה הן האפשרויות איזו לשון מועילה לר' יהודה, ומה נפשט? 	"פירי פירות דוקא או דלמא עד עולם דוקא או דלמא תרוייהו דוקא. רש""י (ד""ה פירי פירות) פירש שלצד שפירי פירות דוקא פירותיהם עד עולם לא מועיל להסתלק מפירי פירות. והתוס' (ד""ה פירי פירות) חלקו וכתבו שלצד שפירי פירות דוקא גם אם יכתוב עד עולם לבד ג""כ מועיל (ועי' במהרש""א). והספק לא נפשט <sup>פג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פג.  כתב הרא""ש והלכך בעינן תרוויהו.</span>"	כתובות פג: ותוס'		
